הידרותרפיה - מטרות טיפוליות 

המטפלים שרואיינו תפסו באופנים שונים את המטרות הטיפוליות. היו שתפסו את הטיפול ההידרותרפי כטיפול רפואי גרידא, בהתאם לאדם ולבעיה הרפואית בה הגיע לטפל, היו שייחסו לטיפול מטרות של פתרון בעיות רפואיות ובנוסף מטרות רגשיות נלוות, והיו שני מרואיינים שהאמינו בתפיסת גוף-נפש, וייחסו אוטומטית כל בעיה פיזית לקושי רגשי, ודבר זה הנחה את הדרך בה טיפלו במטופליהם.

התייחסות לטיפול ההידרותרפי כטיפול רפואי גרידא

: כאמור, היו מטפלים שהתייחסו לטיפול ההידרותרפי כטיפול רפואי פיזי שנועד להקל בעיות גופניות, כאבים שונים ונוקשות. דוגמאות:

ק': "המטרה היא לטפל בבעיות של שלד, גב, שרירים, דלקות פנימיות. זה העיקר הדברים. להרפות או לחזק או להזיז אזורים מסוימים".

ס': "המטרה מותאמת לפי הבעיה או לפי הצרכים של האדם. זאת אומרת, יש למשל אנשים שסובלים ממחלות עם כאבים אז אחת המטרות זה להפחית את הכאב. יש מחלות שגורמות לנוקשות ואז המטרה היא לשמר את התנועתיות או לשפר אותה. להילחם נגד הנוקשות שהמחלה מייצרת".

ת': "המטרות מותאמות לכל אחד בפני עצמו, תלוי עם מה הוא מגיע, מה הפתולוגיה. אם זה יציבה, קושי בשיווי משקל בעיות בטווחי תנועה, פריצות דיסק, כאבים, יש אין ספור... לימוד שחיה או אם זה רק מתיחות. פשוט במים אפשר לעשות הרבה דברים שאי אפשר לעשות מחוץ למים. זה יתרון לאנשים שאין להם אופציה לטיפול, שמאוד קשה להם לקבל טיפול בכל סגנון אחר".

התייחסות  טיפול הידרותרפי כטיפול שמשלב מטרות רפואיות ורגשיות:

שלושה מטפלים ציינו כי מעבר למטרות הרפואיות הרשמיות של הטיפול ההידרותרפי, המטרה העיקרית היא בעצם יצירת קשר, ועבודה על רוגע, פחד, דימוי גוף ותקווה. מטפל אחד ציין כי יצירת הקשר חשובה מאוד בעת טיפול באוטיסטים. דוגמאות:

א': "יש את הבעיות שכל אחד בא איתם, אבל בנוסף יש ברמה הנפשית משהו שמאוד  מדבר על רוגע, שחרור מלחצים שקשור במים, התמודדות עם פחדים, נושא של שליטה, דימוי גוף ועבודה של תנועה. זה לכאורה דברים נלווים אבל לדעתי זה העיקר".

נ': "דבר ראשון המטרה זה לתת הקלה מסוימת למטופל. אין ספק שזה לא קורה בטיפול אחד שבן אדם מגיע סובל וכולו כאבים ותסכול, והוא יוצא אחרי חצי שעה בעננים. אבל יש בזה הרבה מאוד, יש בזה את ההקלה, התקווה שיש סיכוי לצאת מזה, כי בדרך כלל אנשים שמגיעים אלינו זה לא אנשים שמאמת מכירים את העניין של ההידרותרפיה, אלא זה אלה שעברו את כל הדברים הטיפוליים בסביבה ואז מרוב ייאוש מגיעים למים. אז המטרה העיקרית היא בעצם התקווה והקשר הרגשי עם המטופל".

י': "צריך להבדיל. בקשר להידרותרפיה לאנשים עם בעיות, המטרה היא להקל על הכאב ולהביא לפעילות יומיומית נורמאלית. בעיות שלד, חגורת כתפיים, טונוס נמוך, לשחרר ולהקל. המטרה להביא את המטופל לתפקוד הכי טוב שיש. בקשר לילדים אוטיסטים, המטרה היא ליצור קשר, זו המטרה הכי גדולה".

התייחסות לטיפול הידרותרפיה כטיפול רגשי:

שני מטפלים ציינו כי לדעתם, קשיים פיזיים קשורים ישירות לקשיים רגשיים, והם מתייחסים לשני היבטים אלה בעבודתם. דוגמאות:

ע': "אני יודע שהגישה שלי קצת שונה ממטפלים אחרים. כשבאים מטופלים עם כאבים אני ישר הולך להיבט הרגשי כי שם זה נמצא. אז אני עובד גם בהיבט הפיזי לפי מודל וגם בהיבט הרגשי. אני תוך כדי טיפול משחיל כל הזמן הערות רגשיות שגורמות לו להסתכל אחרת על החיים".

ה': "כשאני מקבלת בן אדם ואני רואה את הפתולוגיות הפיזיות שלו, אני לא יכולה שלא להתייחס לדברים שמלווים באופי שלו, במה שהוא חווה, אם זה זה  שהוא בא עם רקע טראומתי עם משהו שקרה לו, או עכשיו הוא מתגרש....כל הדברים האלה מאוד קשורים. אני רואה את הגוף כמכלול. אני מתייחסת לפן הפיזי והנפשי ביחד. אז אם אני רואה מישהו שסובל והוא בדיכאון- אני לא יכולה שלא להתייחס לזה, אני חייבת לדבר איתו, לנסות להוציא ממנו אינפורמציה, לנסות לעודד אותו, ואם אני הצלחתי לעשות את זה הוא גם ירגיש פיסית יותר טוב".

אם כך, גם בין המטפלים ישנה שונות בגישה לטיפול; הגישה הפיזית-עניינית, המטפל מתייחס למקרה כבעיה רפואית גופנית ולמעשה מנותק רגשית מהמטופל.

הגישה פיזית – רגשית בה המטפל מבין שיש צורך לטפל במקביל, גם במצוקות הרגשיות פסיכולוגיות של המטופל וע"י כך להביא אותו למצב נינוח ורגוע שבו הטיפול הפיזי הופך להיות פשוט יותר ויעיל יותר.

הגישה הרגשית – המטפל שם דגש על הבעיות הרגשיות של המטופל מתוך גישה שהתמקדות בבעיות הנפשיות, תפתור גם את רוב הבעיות הפיזיות של המטופל.